יום שני 24.8.26

מה שקורה ברפואה

לונג׳ביטי: האם באמת אפשר לחיות עד גיל 120?

כולם מדברים על לונג׳ביטי, אבל המדע מכוון כרגע למטרה מעט אחרת: לא רק לחיות יותר, אלא להזדקן טוב יותר.

פרופ׳ ציפי שטראוס
מומחית ברפואת ילדים ונאונטולוגיה

פרופ׳ ציפי שטראוס, מנהלת מרכז הלונג׳ביטי בבית החולים שיבא

בשנים האחרונות קשה לפספס את המילה לונג׳ביטי (Longevity). היא מופיעה במחקרים, במרכזים רפואיים, ברשתות החברתיות ובשיח על תזונה, פעילות גופנית וטכנולוגיות חדשות. לצד הרצון להזדקן טוב יותר, עולה גם שאלה מסקרנת הרבה יותר: האם המדע באמת יאפשר לנו לחיות עד גיל 120?

התשובה המהירה: האם באמת אפשר לחיות עד גיל 120?

בני אדם בודדים כבר הגיעו לגילים חריגים של 110 ואף 120 ויותר, אבל כיום אין לרפואה דרך מוכחת לגרום לאדם לחיות עד גיל 120.

מה שהמדע כבר יודע לעשות הוא לסייע בהפחתת גורמי סיכון למחלות ולשפר את הסיכוי לשמור על בריאות ותפקוד לאורך יותר שנים.

אנחנו מדברים יותר על Healthy Longevity, כלומר תוחלת חיים בריאה או איכות חיים טובה.

מה זה בעצם לונג׳ביטי?

לונג׳ביטי (Longevity) פירושו אריכות ימים. אלא שהגישה הרפואית המודרנית אינה מתמקדת רק ב-Lifespan, כלומר במספר השנים שאדם חי, אלא גם ב-Healthspan, מספר השנים שבהן הוא חי בבריאות טובה, בתפקוד ובעצמאות.

במילים אחרות, המטרה היא לא רק להוסיף שנים לחיים, אלא לנסות לדחות ככל האפשר מחלות ומגבלות הקשורות להזדקנות.

האם לונג׳ביטי הוא מדע או טרנד חולף?

הפופולריות של התחום אולי חדשה יחסית, אבל המחקר שמאחוריו אינו כזה.

לא מדובר בטרנד, אלא במדע שקיים כבר 15 שנה במעבדות. בשנים האחרונות הידע שהצטבר בחקר ההזדקנות מתחיל לעבור בהדרגה גם ליישומים קליניים בבני אדם.

עם זאת, חשוב להבחין בין מחקר מדעי בתחום לבין שלל טיפולים, בדיקות ותוספים המשווקים כיום תחת הכותרת ״לונג׳ביטי״. לא כל הבטחה להאטת הזדקנות או להארכת חיים נתמכת באותה רמה של ראיות מדעיות.

האם בעתיד באמת נוכל להאריך את החיים עד 120?

כיום עדיין איננו יודעים להאריך באופן מכוון את חיי האדם אל מעבר לטווחי החיים הקיצוניים המוכרים. מה שכן ניתן לעשות הוא לפעול להארכת תקופת החיים הבריאה.

אבל התחזית אופטימית – בעוד כעשור, נוכל כנראה להאריך את החיים. אבל חשוב לסייג ולציין שמדובר בהערכה לגבי התפתחות התחום בעתיד, ולא ביכולת רפואית שכבר קיימת כיום.

מתי כדאי להתחיל לחשוב על לונג׳ביטי?

ממש מהרגע שאנחנו נוצרים.
תהליך ההזדקנות אינו מתחיל בגיל 60. גורמים גנטיים וסביבתיים, לצד הרגלים וחשיפות לאורך החיים, משפיעים על האופן שבו נתבגר ועל הסיכון שלנו לפתח מחלות בהמשך.

המשמעות המעשית היא שאין צורך לחכות לגיל מבוגר כדי להשקיע בבריאות העתידית.

אם צריך לבחור הרגל אחד בלבד: פעילות גופנית

אם יש הרגל אחד שחשוב ביותר לאמץ עבור לונג׳ביטי – הוא פעילות גופנית, עם דגש על אימוני כוח.

שמירה על מסת השריר והכוח חשובה במיוחד ככל שמתבגרים, בין היתר לצורך תפקוד, יציבות ועצמאות. לצד אימוני כוח, גם פעילות אירובית סדירה היא מרכיב חשוב בשמירה על הבריאות.

הרגל נוסף ראוי לציון הוא שינה. שינה מספקת ואיכותית היא חלק חשוב מהבריאות הגופנית והקוגניטיבית, לצד פעילות גופנית, תזונה ואיזון גורמי סיכון רפואיים.

טיפ קטן לסיום

לונג׳ביטי אולי נשמע כמו תחום עתידני, אבל נכון להיום חלק מהכלים המבוססים ביותר להזדקנות בריאה דווקא מוכרים היטב: פעילות גופנית, שמירה על מסת שריר, שינה מספקת, תזונה מאוזנת, הימנעות מעישון וטיפול בגורמי סיכון רפואיים.

המטרה כרגע אינה להבטיח שנחיה עד גיל 120, אלא להגדיל ככל האפשר את מספר השנים שבהן נחיה בבריאות טובה.

שאלות נפוצות

לגנטיקה יש השפעה על אריכות ימים ועל הסיכון למחלות שונות, אבל היא אינה הגורם היחיד. גם הסביבה, אורח החיים, גורמי סיכון רפואיים ורפואה מונעת משפיעים על הבריאות ועל האופן שבו אנחנו מזדקנים.
נכון להיום אין תוסף תזונה שהוכח כדרך פשוטה להאריך משמעותית את חיי האדם. תוספים יכולים להיות נחוצים במצבים של חסרים או התוויות רפואיות מסוימות, אך אינם תחליף לאורח חיים בריא.
כן. אף שהבריאות מושפעת מהרגלים לאורך כל החיים, גם בגיל מבוגר ניתן להפיק תועלת משינויים כמו פעילות גופנית מותאמת, הפסקת עישון, תזונה מאוזנת ואיזון של מחלות כרוניות.