מה זה ״עור ברווז״ ולמה הוא מופיע?

רוח קרה נוגעת ביד, מישהו מספר סיפור מפחיד או שהשיר האהוב עלינו מגיע בדיוק לקטע הנכון, ופתאום העור מתכסה בגבשושיות קטנות והשערות מזדקרות. אנחנו קוראים לזה ״עור ברווז״, אבל מה בעצם קורה שם? ולמה אצל אנשים מסוימים אותן גבשושיות בעור נמצאות שם כל הזמן, גם כשלא קר ולא מרגש במיוחד?

בקצרה: מה זה עור ברווז?

• עור ברווז הוא בדרך כלל תגובה זמנית ולא רצונית שבה שרירים זעירים סביב זקיקי השיער מתכווצים והשערות מזדקרות.
• קור הוא טריגר מוכר, אבל גם פחד, התרגשות ומוזיקה יכולים לגרום לתופעה.
• עור ברווז רגיל חולף כשהגירוי נעלם ואינו מסוכן.
• קרטוזיס פילאריס, שמכונה לפעמים גם ״עור ברווז״, הוא מצב שונה שגורם לגבשושיות קבועות יחסית בעור.
• גם קרטוזיס פילאריס היא מצב שכיח ולא מסוכן.

אז מה בעצם קורה כשיש לנו עור ברווז?

לכל שערה בגוף מחובר שריר זעיר. כשהשריר הזה מתכווץ, הוא מושך את זקיק השערה, השערה מזדקרת והעור שסביבה מתרומם מעט. כשזה קורה להרבה שערות בו-זמנית, מתקבל המרקם המחוספס והמוכר.

התופעה נקראת סימור שיער (Piloerection) והיא נשלטת על ידי מערכת העצבים הסימפתטית המהווה חלק ממערכת העצבים האוטונומית, שאחראית על פעולות רבות שמתרחשות בגוף בלי שנצטרך לחשוב עליהן.

זו גם הסיבה שאי אפשר פשוט להחליט שעכשיו יהיה לנו עור ברווז.

למה קור גורם לעור ברווז?

כדי להבין את התגובה הזו, כדאי לחשוב על בעלי חיים עם פרווה. כשהשערות שלהם מזדקרות, הן יכולות ללכוד ביניהן שכבת אוויר המסייעת לבידוד מפני הקור.

אצל בני אדם שכבת השיער דלילה הרבה יותר, ולכן סימור השיער כבר לא מחמם אותנו בצורה משמעותית. אבל המנגנון הפיזיולוגי עדיין נשאר איתנו.

במילים אחרות, עור ברווז הוא אחד מאותם מנגנונים בגוף שנראים קצת יותר הגיוניים כשמדמיינים אותנו שעירים הרבה יותר.

ולמה שיר טוב יכול לעשות בדיוק אותו הדבר?

לא רק הטמפרטורה מפעילה את המנגנון. עור ברווז יכול להופיע גם כשאנחנו מפחדים, מתרגשים או חווים רגש חזק.
מערכת העצבים האוטונומית מגיבה גם למצבים רגשיים, ולכן סצנה עוצמתית בסרט, זיכרון מסוים או אפילו קטע מוזיקלי שמרגש אותנו במיוחד יכולים לגרום לשערות להזדקר.

זו אותה תגובה פיזית שמתרחשת כשקר לנו, רק שהטריגר הפעם מגיע מהרגש ולא ממזג האוויר.

ומה אם ״עור הברווז״ לא נעלם?

כאן חשוב להבדיל בין שתי תופעות שונות. יש אנשים שמשתמשים בביטוי ״עור ברווז״ גם לתיאור עור שמרגיש מחוספס ומכוסה באופן קבוע בבליטות קטנות. במקרים רבים מדובר בכלל בתופעה שנקראת קרטוזיס פילאריס (Keratosis Pilaris).

קרטוזיס פילאריס הוא מצב עור שכיח ולא מסוכן. הוא נוצר כאשר קרטין, חלבון שנמצא באופן טבעי בעור, מצטבר ויוצר מעין פקקים קטנים בפתחי זקיקי השיער.

התוצאה היא גבשושיות קטנות, יבשות ומחוספסות שמופיעות בדרך כלל בזרועות העליונות, בירכיים ובישבן, ולעיתים גם בלחיים.

ומה אפשר לעשות עם קרטוזיס פילאריס?

אין צורך לטפל בקרטוזיס פילאריס. הוא יחלוף מעצמו כשהתגובה לקור או לרגש תירגע.

בקרטוזיס פילאריס אפשר לנסות לשפר את מרקם העור באמצעות לחות קבועה, רצוי לאחר המקלחת כשהעור עדיין מעט לח. תכשירים המכילים אוראה, חומצה לקטית או חומצה סליצילית יכולים לסייע בריכוך העור ובהפחתת הצטברות הקרטין.

מומלץ גם להעדיף מקלחות קצרות ופושרות ולהימנע משפשוף אגרסיבי של האזור.

האם יש תרופות סבתא לקרטוזיס פילאריס?

כשמחפשים תרופות סבתא לקרטוזיס פילאריס, אפשר להיתקל בשלל המלצות לפילינגים ביתיים ולשפשוף של הגבשושיות. דווקא כאן כדאי להיות עדינים.

שפשוף חזק או פילינג אגרסיבי עלולים לגרות את העור ולהגביר אודם ורגישות. עדיף להתמקד בלחות ובתכשירים ייעודיים המסירים תאי עור בצורה עדינה והדרגתית. השיפור לרוב אינו מיידי ודורש התמדה במשך שבועות ולעיתים חודשים.

מתי כדאי לפנות לרופא עור?

עור ברווז שמופיע בעקבות קור או התרגשות אינו מצריך בדיקה. גם קרטוזיס פילאריס אינו מסוכן.

עם זאת, אם גבשושיות בעור מלוות בגרד משמעותי, כאב, אודם ניכר, סימני זיהום או שינוי מתמשך, כדאי לפנות לרופא עור כדי לוודא שאכן מדובר בקרטוזיס פילאריס ולא במצב עור אחר.

לסיכום: אותו כינוי, שתי תופעות שונות

עור ברווז שמופיע כשקר לנו, כשאנחנו מפחדים או כשמשהו מרגש אותנו הוא תגובה אוטומטית וטבעית של הגוף, שבדרך כלל נעלמת בתוך זמן קצר.

אם הגבשושיות דווקא נשארות, ייתכן שמדובר בקרטוזיס פילאריס. הוא אמנם זכה לאותו כינוי עממי, אבל הסיבה שונה לגמרי: לא שרירים שמרימים את השערות, אלא הצטברות של קרטין סביב זקיקי השיער.