יום שישי 20.11.26

מה שקורה ברפואה

איך מאבחנים קרע ברצועה? הסימנים, הבדיקה והאם תמיד צריך MRI

שמעתם ״פופ״ והברך התנפחה? כך בודקים אם מדובר במתיחה, בקרע ברצועה או בפציעה אחרת.

ד״ר אייל גנסין
מומחה בכירורגיה אורתופדית,
פגיעות ברך ופציעות ספורט

שינוי כיוון חד במגרש, נחיתה לא מוצלחת מקפיצה או סיבוב פתאומי של הברך. לפעמים מיד מגיע כאב חד, לעיתים נשמע ״פופ״, וכעבור זמן קצר הברך מתחילה להתנפח. אחת המחשבות הראשונות במצב כזה היא: האם קרעתי את הרצועה?

לא כל כאב אחרי פציעת ברך מעיד על קרע ברצועה, וגם לא תמיד צריך להתחיל את הבירור ב-MRI. למעשה, האבחון מתחיל במה שקרה בזמן הפציעה ובבדיקה של הברך.

התשובה המהירה: איך מאבחנים קרע ברצועה?

אבחון של קרע ברצועה בברך מתבסס בדרך כלל על שלושה דברים: סיפור הפציעה, בדיקה גופנית ובמידת הצורך בדיקות דימות.

הרופא ינסה להבין כיצד נפגעה הברך, האם נשמע "פופ", מתי הופיעה הנפיחות והאם קיימת תחושת חוסר יציבות. לאחר מכן הוא יבדוק את טווח התנועה ואת יציבות הברך באמצעות מבחנים ייעודיים. צילום רנטגן עשוי לשמש לשלילת שבר או פגיעה בעצמות, ואילו MRI מאפשר להדגים את הרצועות ולזהות פגיעות נוספות.

אילו רצועות יש בברך?

הרצועות הן רקמות חזקות המחברות בין העצמות, מייצבות את מפרק הברך ומונעות ממנו לנוע מעבר לטווח התקין. בברך קיימות ארבע רצועות מרכזיות:

  • הרצועה הצולבת הקדמית (ACL) מסייעת לשלוט בתנועה קדימה של עצם השוק ביחס לירך ותורמת ליציבות הסיבובית של הברך.
  • הרצועה הצולבת האחורית (PCL) מסייעת למנוע תנועה אחורית מוגזמת של עצם השוק.
  • שתי הרצועות הצידיות, MCL ו-LCL, מייצבות את הברך מהצדדים.

פגיעה ב-ACL היא אחת מפציעות הרצועות המוכרות, במיוחד בספורט הכולל שינויי כיוון, קפיצות ונחיתות.

איך קורה קרע ברצועה הצולבת?

קרע ברצועה הצולבת הקדמית לא מחייב בהכרח מכה ישירה. הוא יכול להתרחש בעקבות שינוי כיוון חד בזמן ריצה, עצירה פתאומית, סיבוב כאשר כף הרגל מקובעת בקרקע או נחיתה לא טובה מקפיצה.

לעומת זאת, פגיעה ברצועה הצולבת האחורית מתרחשת לעיתים בעקבות מנגנון אחר, כמו מכה חזקה בחלק הקדמי של השוק כאשר הברך כפופה.

הקרע עצמו יכול להיות חלקי או מלא, ולכן לא מספיק לדעת שהרצועה נפגעה. חשוב להעריך גם את חומרת הפגיעה ואת מידת ההשפעה שלה על יציבות הברך.

מהם התסמינים של קרע ברצועה בברך?

הסימנים משתנים בהתאם לרצועה ולחומרת הפציעה, אך יכולים לכלול:

  • כאב חד בזמן הפציעה.
  • תחושה או צליל של ״פופ״.
  • נפיחות המתפתחת במהירות, לעיתים בתוך שעות.
  • קושי להמשיך בפעילות.
  • מגבלה בכיפוף או ביישור הברך.
  • תחושה שהברך ״בורחת״, קורסת או אינה יציבה.

חשוב לדעת שלא חייבים לחוות את כל התסמינים האלה. מנגד, חלקם יכולים להופיע גם בפגיעות אחרות בברך.

קרע או מתיחת רצועה בברך: מה ההבדל?

פגיעה ברצועה אינה תמיד קרע מלא. נהוג לחלק פגיעות רצועה לשלוש דרגות. בדרגה הראשונה מדובר במתיחה ובפגיעה קלה יחסית בסיבים, ללא קרע משמעותי. בדרגה השנייה קיים קרע חלקי, שעלול כבר לגרום לרפיון מסוים של המפרק. בדרגה השלישית מדובר בקרע מלא של הרצועה, שעלול לפגוע משמעותית ביציבות הברך.

עוצמת הכאב לבדה אינה מאפשרת לדעת עד כמה הרצועה נפגעה. לכן גם אם הכאב נסבל, תחושת חוסר יציבות לאחר פציעה מצדיקה בדיקה.

איך האורתופד בודק אם הרצועה קרועה?

הבדיקה במרפאה היא חלק מרכזי באבחון. תחילה בוחנים את הנפיחות, טווח התנועה והאזורים הרגישים. לאחר מכן מבצעים מבחנים שנועדו לבדוק כיצד עצמות הברך נעות זו ביחס לזו, ולעיתים משווים את הממצאים לברך השנייה.

כאשר קיים חשד לקרע ב-ACL, ניתן לבצע מבחנים כמו Lachman, Anterior Drawer ו-Pivot Shift. במבחן Lachman, למשל, הרופא בודק האם עצם השוק נעה קדימה יותר מהצפוי ביחס לעצם הירך.

לעיתים, מיד לאחר הפציעה הכאב והנפיחות מקשים לבצע בדיקה מלאה. במצב כזה ניתן לבצע הערכה חוזרת לאחר שהתגובה החריפה נרגעת ולהיעזר בבדיקות דימות.

האם חייבים MRI כדי לאבחן קרע ברצועה?

לא תמיד. במקרים מסוימים מנגנון פציעה אופייני בשילוב בדיקה גופנית יכול להעלות חשד משמעותי לקרע גם לפני ביצוע MRI.

עם זאת, MRI של הברך הוא כלי חשוב משום שהוא מאפשר לראות את הרצועות ולבחון את היקף הפגיעה. בנוסף, הוא עשוי לזהות פגיעות נלוות, למשל במניסקוס, בסחוס או ברצועות נוספות.

המידע הזה חשוב לא רק לצורך האבחנה, אלא גם כדי לתכנן את המשך הטיפול.

ומה רואים בצילום רנטגן?

צילום רנטגן רגיל אינו מדגים היטב את הרצועות ולכן צילום תקין אינו שולל קרע ברצועה.

אז למה בכל זאת עושים צילום לאחר פציעות מסוימות? בעיקר כדי לבדוק את העצמות ולשלול שבר, פריקה או פגיעה גרמית אחרת. במקרים מסוימים ניתן להיעזר גם באולטרסאונד להערכת רקמות רכות ורצועות מסוימות, אך הוא אינו תחליף ל-MRI כאשר רוצים להעריך היטב את הרצועות הצולבות.

קרע ברצועה או קרע במניסקוס?

לא תמיד קל להבדיל ביניהם לפי התחושה בלבד. שתי הפציעות יכולות להתרחש בעקבות סיבוב של הברך, ולפעמים הן אף מופיעות יחד.

בקרע ברצועה, ובמיוחד ב-ACL, תחושת חוסר יציבות או ״בריחה״ של הברך יכולה להיות בולטת. קרע במניסקוס עשוי להתבטא יותר בכאב לאורך קו המפרק, בתפיסה או בנעילה של הברך.

אבל אלה אינם כללים מוחלטים. לכן האבחנה צריכה להתבסס על בדיקה מקצועית ולא רק על אופי הכאב.

אובחן קרע ברצועה: האם חייבים ניתוח?

קרע ברצועה אינו מוביל אוטומטית לחדר הניתוח. ההחלטה תלויה ברצועה שנפגעה, אם הקרע חלקי או מלא, מידת חוסר היציבות, פגיעות נוספות בברך, גיל המטופל ורמת הפעילות שאליה הוא מעוניין לחזור.

בחלק מהמקרים ניתן להגיע לתפקוד טוב באמצעות טיפול שמרני הכולל הורדת עומס זמנית, פיזיותרפיה, חיזוק השרירים וחזרה הדרגתית לפעילות.

במקרים אחרים, למשל קרע ברצועה הצולבת הקדמית הגורם לחוסר יציבות משמעותי אצל אדם פעיל שמעוניין לחזור לספורט הכולל קפיצות ושינויי כיוון, ניתן לשקול ניתוח לשחזור הרצועה.

מתי כדאי להיבדק בהקדם?

מומלץ לפנות לבדיקה לאחר פציעת ברך אם מופיעים נפיחות משמעותית או מהירה, קושי לדרוך, תחושת קריסה או חוסר יציבות, כאב חזק או מחמיר או הגבלה משמעותית בכיפוף וביישור.

עיוות של הברך, ירידה בתחושה או שינוי בצבע הרגל מצריכים הערכה רפואית דחופה.

שינוי כיוון במהלך פעילות ספורטיבית, ״פופ״ בזמן הפציעה, נפיחות בתוך מספר שעות ותחושה שהברך אינה יציבה הם שילוב אופייני שמצדיק בירור אורתופדי.

שאלות נפוצות

כן, בחלק מהמקרים. היכולת ללכת אינה שוללת קרע ב-ACL. לאחר שהכאב והנפיחות הראשוניים פוחתים, יש אנשים שמצליחים ללכת בצורה טובה יחסית, אך חוסר היציבות עשוי להתגלות דווקא בריצה, בסיבוב או בשינויי כיוון.
לא. נפיחות מהירה יכולה להופיע לאחר קרע ב-ACL ובפגיעות משמעותיות אחרות בברך, אך היעדר נפיחות אינו שולל פגיעה ברצועה.
לא בצילום רנטגן רגיל. צילום משמש בעיקר להערכת העצמות ולשלילת שבר או פגיעה גרמית. להערכת הרצועות עצמן נעזרים בבדיקה הגופנית ובמידת הצורך ב-MRI.
הקרע עצמו אמנם אינו מחלים, אך הפציעה יכולה להחלים וניתן לחזור לפעילות מלאה. התאמת הטיפול תלויה ברצועה שנפגעה, בחומרת הקרע, ביציבות הברך ובפעילויות שאליהן המטופל רוצה לחזור.

טיפ קטן לסיום

הכאב נרגע? זה עדיין לא אומר שהברך מוכנה לחזור למגרש. אל תנסו לבדוק בעצמכם את יציבות הברך באמצעות ריצה, קפיצות או שינויי כיוון חדים. אם לאחר פציעה הברך מרגישה כאילו היא ״בורחת״ או אינה יציבה, כדאי להיבדק לפני שחוזרים לפעילות ספורטיבית מלאה.