אם אני מתאמן למרות שכואב לי, אני באמת הורס לעצמי את הברך?

ד״ר גיא מעוז אורתופד מומחה ברך, כתף ופציעות ספורט

כמעט כל מי שמתאמן מכיר את ההתלבטות: הברך התחילה לכאוב, אבל האימון הבא כבר מתוכנן. האם ממשיכים כרגיל, מורידים עומס או עוצרים לגמרי?

התשובה תלויה בעיקר באופי הכאב. כאבים בברך לא תמיד מעידים על כך שנגרם נזק למפרק, אבל גם לא כדאי להתעלם מהם באופן אוטומטי. עוצמת הכאב, משך הזמן שהוא נמשך וההשפעה שלו על התנועה יכולים לעזור להבין מתי אפשר להמשיך ומתי כדאי לעצור ולהיבדק.

התשובה המהירה

אם מדובר בכאב קל שאינו מגביל את התנועה ואינו מחמיר משמעותית במהלך הפעילות, לא בהכרח נגרם נזק לברך. אי-נוחות קלה בזמן מאמץ או לאחריו יכולה להיות חלק מפעילות גופנית.

לעומת זאת, כאב חזק או מגביל הוא בהחלט סיבה לעצור. אם הכאב גורם לצליעה, משנה את צורת התנועה או הולך ומחמיר ככל שהאימון מתקדם, המשך הפעילות עלול להחמיר פציעה קיימת.

איך יודעים מתי כאב בברך הוא סימן לעצור?

לא כל כאב מרגיש אותו הדבר. אי-נוחות קלה שחולפת לאחר האימון שונה מכאב חד שמופיע בכל צעד.
כדאי לעצור את הפעילות ולשקול בירור כאשר מופיעים:

• כאב חד או חזק
• נפיחות משמעותית בברך
• צליעה או שינוי בתנועה בגלל הכאב
• תחושה שהברך ״בורחת״ או אינה יציבה
• נעילה של הברך או קושי לכופף וליישר אותה
• כאב שמחמיר מאימון לאימון

גם כאבים בברך שחוזרים באופן קבוע מצדיקים התייחסות, אפילו אם הם אינם חזקים במיוחד. כאב מתמשך יכול להעיד על בעיה שדורשת התאמת עומסים, טיפול או שיקום.

״No pain, no gain״: נכון או לא נכון?

יש במשפט הזה מעט אמת, אבל הכול תלוי בסוג הכאב.
פעילות גופנית מאומצת יכולה להיות מלווה בצריבה בשרירים, עייפות ואי-נוחות מסוימת בזמן האימון או אחריו. התחושות האלה אינן בהכרח סימן לפציעת ספורט.

כאב חד במפרק, כאב שמתגבר במהלך הפעילות או כזה שמגביל את התנועה הוא סיפור אחר. במקרים כאלה, להתאמן לצד הכאב אינו בהכרח הישג. לפעמים זו בדיוק הדרך להפוך בעיה קטנה לפציעה משמעותית יותר.

האם ניתוח מניסקוס מסיים קריירה ספורטיבית?

לא. קרע במניסקוס ואפילו ניתוח לתיקון הקרע אינם אומרים בהכרח שצריך להיפרד מהספורט.

היכולת לחזור לפעילות תלויה בסוג הקרע, בחומרתו, בטיפול שבוצע, במצב הברך ובתהליך השיקום. כאשר זה אפשרי, קיימת העדפה לשמר כמה שיותר מרקמת המניסקוס, שתפקידה בין היתר לסייע בפיזור עומסים ובהגנה על הסחוס בברך.

האם יש דבר כזה פציעת ספורט ״מיותרת״?

אי אפשר למנוע את כל פציעות הספורט. לפעמים פציעה מתרחשת בתנועה אחת לא מוצלחת או בעקבות אירוע שלא ניתן היה לצפות.
עם זאת, יש פציעות שהסיכון להן עולה כאשר ממשיכים להתאמן למרות סימני אזהרה, מעלים עומסים מהר מדי או חוזרים לספורט לפני שהגוף השלים את השיקום.

המטרה אינה לפחד מכל כאב קטן, אלא לדעת להקשיב לגוף ולהתאים את האימון כשצריך.

איך אפשר להפחית את הסיכון לפציעות ספורט?

כמה הרגלים יכולים לעזור להכין את הגוף לעומס ולהפחית את הסיכון לפציעה:

• בצעו חימום דינמי לפני האימון, המותאם לפעילות שאתם עומדים לבצע.
• הגדילו מרחק, משקל ועצימות בהדרגה.
• שלבו אימוני כוח המתאימים לענף הספורט.
• הקפידו על התאוששות מספקת בין אימונים.
• השתמשו בהנעלה ובציוד המתאימים לפעילות.
• אל תתעלמו מכאב שחוזר או מחמיר לאורך זמן.

טיפ קטן לסיום

לא כל כאב בברך מחייב להפסיק להתאמן. אבל אם הכאב קשה, מחמיר או כזה שמגביל את התנועה – חשוב להיות קשובים לגוף ולא לנסות להמשיך להתאמן למרות הכאב.

לפעמים הורדת עומס בזמן יכולה למנוע הפסקה ארוכה הרבה יותר בהמשך.

שאלות נפוצות