גוש בבלוטת התריס: מתי מדובר בממצא שכיח ומתי צריך לחשוד בגידול?

״הדבר הראשון שחשוב לדעת הוא שרוב הגושים בבלוטת התריס אינם סרטניים״

מה הדבר הראשון שאתה מסביר למטופל שמגלה שיש לו גוש בבלוטת התריס?

פרופ׳ חפץ: ״המסר הראשון הוא שאין סיבה להיכנס לפאניקה. רוב הגושים או הקשריות בבלוטת התריס הם שפירים, ורק חלק קטן מהם מתברר כממאיר. לכן המטרה של הבירור אינה להניח שמדובר בסרטן, אלא לזהות את אותם מקרים שבהם נדרש טיפול.״

לדבריו, חשוב להבין גם את משמעות המונחים השונים. ״קשרית בבלוטת התריס היא אזור מוגדר בתוך הבלוטה, וגוש בבלוטת התריס הוא למעשה תיאור דומה בשפה היומיומית. המונח ׳גידול׳ יכול להתייחס גם לממצא שפיר וגם לממצא ממאיר, ולכן אי אפשר להסיק מסקנות רק על סמך השם.״

אילו גושים יכולים להופיע בבלוטת התריס?

בבלוטת התריס יכולים להופיע מגוון ממצאים, ובהם:

• קשריות שפירות, שהן השכיחות ביותר.
• אדנומה, גידול שפיר של רקמת הבלוטה.
• ציסטה המכילה נוזל.
• זפק רב-קשרי, שבו קיימות מספר קשריות.
• קשרית טוקסית המפרישה עודף הורמוני תריס.
• גידולים ממאירים, כאשר השכיח ביותר הוא סרטן בלוטת התריס מסוג פפילרי.

איך מזהים גוש בבלוטת התריס?

פרופ׳ חפץ: ״לא מעט קשריות מתגלות במקרה. מטופל מבצע אולטרסאונד, CT או MRI מסיבה אחרת, ובמהלך הבדיקה מזהים קשרית בבלוטת התריס. במקרים אחרים המטופל או הרופא מבחינים בגוש בצוואר במהלך בדיקה גופנית.״

לדבריו, דווקא משום שרבים מהגושים אינם גורמים לתסמינים, חשוב שלא להתעלם מממצא חדש שמתגלה. ״גם כאשר מרגישים מצוין, כדאי להשלים בירור מסודר בהתאם להמלצת הרופא.״

מהם התסמינים שעלולים להעיד על גידול בבלוטת התריס?

פרופ׳ חפץ: ״רוב הקשריות אינן גורמות לתסמינים כלל. כאשר מופיעים תסמינים, חשוב לבדוק אותם, אך חשוב לזכור שהם אינם מעידים בהכרח על סרטן.״

בין התסמינים שעשויים להצדיק בירור:

• גוש חדש בצוואר או גוש שגדל לאורך הזמן.
• צרידות שנמשכת ואינה חולפת.
• קושי בבליעה.
• קושי בנשימה.
• תחושת לחץ בצוואר.
• בלוטות לימפה מוגדלות בצוואר.

״כל אחד מהסימנים הללו מצדיק הערכה רפואית, במיוחד אם הוא חדש או מתמשך,״ מדגיש פרופ׳ חפץ.

מתי מומלץ לפנות לייעוץ?

פרופ׳ חפץ: ״כל הופעה של גוש חדש בצוואר מחייבת בדיקה רפואית. גם קשרית שנמצאת במעקב ומראה שינוי בגודל או במאפיינים שלה דורשת הערכה מחודשת.״

עוד הוא מוסיף כי מומלץ לפנות לייעוץ גם כאשר קיימת צרידות ממושכת, קושי בבליעה או כאשר בבדיקת דימות התגלה ממצא חדש בבלוטת התריס.

מי נמצא בקבוצת סיכון לסרטן בלוטת התריס?

האם יש אנשים שנמצאים בסיכון גבוה יותר?

פרופ׳ חפץ: ״כן. בין גורמי הסיכון המוכרים ניתן למנות חשיפה לקרינה באזור הראש והצוואר בגיל צעיר, סיפור משפחתי של סוגים מסוימים של סרטן בלוטת התריס ותסמונות גנטיות נדירות.״

לדבריו, אנשים המשתייכים לקבוצות אלו עשויים להזדקק למעקב מסודר יותר בהתאם להמלצת הרופא המטפל.

האם כולם צריכים לבצע בדיקות סקר?

פרופ׳ חפץ: ״לא. כיום אין המלצה לבצע בדיקות סקר לכלל האוכלוסייה. כאשר אין תסמינים ואין גורמי סיכון, בדיקות מיותרות עלולות דווקא להוביל לאבחון יתר של קשריות שאינן מסכנות את הבריאות.״

לדבריו, הבירור צריך להיות מותאם לכל מטופל בהתאם לממצאים הקליניים ולגורמי הסיכון האישיים.

כיצד מאבחנים קשרית בבלוטת התריס?

כאשר מתגלה קשרית בבלוטת התריס, תהליך האבחון מתחיל בדרך כלל בבדיקה גופנית ובהשלמת אולטרסאונד ייעודי של הבלוטה. בדיקה זו מאפשרת להעריך את גודל הקשרית, המבנה שלה ומאפיינים נוספים שעשויים להעיד על הצורך בבירור נוסף.

במקרים מסוימים יומלץ לבצע בדיקות דם לבחינת תפקוד בלוטת התריס, ואם הקשרית עומדת בקריטריונים המקובלים, תבוצע גם ביופסיית מחט עדינה (FNA). זוהי בדיקה פשוטה יחסית, שבאמצעותה ניתן לדגום תאים מהקשרית ולסייע בקביעת האבחנה.

האם גידול בבלוטת התריס תמיד מחייב ניתוח?

פרופ׳ חפץ: ״לא בהכרח. ההחלטה על הטיפול מתקבלת לאחר בחינת מכלול הנתונים, ובהם סוג הגידול, גודלו, מיקומו, מאפייניו והעדפות המטופל.״

לדבריו, במקרים מסוימים ניתן להסתפק במעקב פעיל, בעוד שבמקרים אחרים ניתוח הוא הטיפול המתאים ביותר. ״כיום קיימת גישה מותאמת אישית, כך שלא כל מטופל מקבל את אותו הטיפול.״

״לא להילחץ, אבל גם לא להתעלם״

לסיום, פרופ' חפץ מבקש להעביר מסר מרגיע אך חשוב:

״ברוב המקרים, גושים בבלוטת התריס אינם מסוכנים ואינם מתגלים כסרטן. עם זאת, חשוב לבצע בירור מסודר כאשר מתגלה קשרית או גוש חדש. אבחון מוקדם מאפשר להבין במה מדובר ולהתאים לכל מטופל את הטיפול או המעקב הנכונים עבורו.״

שאלות נפוצות