יש אנשים שלא מסוגלים להתחיל את היום בלי לפצח את האצבעות. אחרים עושים את זה בלי לשים לב, באמצע העבודה או מול הטלוויזיה. ויש כמובן את מי שלא מסוגלים לשמוע את הצליל הזה בלי להתכווץ. אבל מה בעצם משמיע את ה״קנאק״ המוכר? האם העצמות מתחככות זו בזו? אולי משהו בתוך המפרק משתחרר? והאם כל אותם קליקים שאנחנו עושים במשך השנים באמת עלולים להזיק לאצבעות?
הפעולה הזאת, שאנחנו מכירים בתור ״פיצוח אצבעות״, נקראת בעברית תקנית ״פכירת אצבעות״. ומתברר שמאחורי הצליל הקטן מסתתר תהליך פיזיקלי מעניין, והרבה פחות דרמטי מכפי שהוא נשמע.
אמל״ק: מה גורם לקנאקים באצבעות?
- הצליל של פיצוח אצבעות קשור לשינוי מהיר בלחץ בתוך המפרק ולהיווצרות חלל גז בנוזל שבתוכו.
- מדובר בתהליך שמתרחש בנוזל המפרקי, ולא ברעש של עצמות שנשברות או מתחככות זו בזו.
- אין ראיות משכנעות לכך שפכירת אצבעות רגילה, שאינה כואבת, גורמת לשחיקת סחוס או לדלקת מפרקים ניוונית.
- אם הקליקים מלווים בכאב, נפיחות או מגבלה בתנועה, כדאי לברר את הסיבה.
מה באמת קורה בתוך המפרק כשמפצחים אצבעות?
בין העצמות במפרקי האצבעות נמצא חלל המכיל נוזל סינוביאלי, שתפקידו לסכך את המפרק ולאפשר תנועה חלקה.
כאשר מותחים או מכופפים את האצבע באופן שיוצר פכירה, משטחי המפרק עשויים להתרחק מעט זה מזה. השינוי המהיר במרווח המפרקי גורם לירידה בלחץ בתוך הנוזל.
בעקבות שינוי הלחץ יכול להיווצר חלל המכיל גזים שהשתחררו מהנוזל. התהליך הזה, המכונה קביטציה (Cavitation), קשור להפקת הצליל המוכר.
הנקודה המעניינת היא שהקנאק אינו נובע מחיכוך בין העצמות או משבירה של משהו בתוך המפרק.
אז מה משמיע את הקנאק: היווצרות בועה או התפוצצות שלה?
במשך שנים היה מקובל להסביר את הצליל באמצעות קריסה או התפוצצות של בועת גז במפרק. אבל מחקרים הציעו הסבר מעט שונה.
במחקר שפורסם בשנת 2015 בכתב העת PLOS ONE, השתמשו החוקרים בבדיקת MRI בזמן אמת כדי לצפות במפרק בעת פיצוח אצבע. הם תיעדו הופעה מהירה של חלל גז במקביל לצליל הפיצוח.
הממצא תמך בכך שהיווצרות החלל, ולא בהכרח קריסתו, קשורה להפקת הצליל. עם זאת, המחקר התבסס על תצפית מוגבלת, ומחקרים מאוחרים יותר הציעו הסברים פיזיקליים נוספים. לכן, פרטי המנגנון המדויק עדיין אינם מוסכמים לחלוטין.
למה אי אפשר לעשות קנאק שוב מיד?
מכירים את זה שיצא ״קליק״, שומעים קנאק, ומנסים לעשות זאת שוב, אבל הפעם לא קורה דבר?
לאחר הפיצוח נדרש בדרך כלל פרק זמן עד שהתנאים בתוך המפרק מאפשרים להפיק שוב את הצליל. הדבר קשור ככל הנראה להתנהגות חלל הגז ולשינויים בלחץ הנוזל המפרקי.
משך ההמתנה משתנה, ולכן אין מספר דקות קבוע שמתאים לכולם.
האם פיצוח אצבעות מזיק למפרקים?
אחד המיתוסים הנפוצים הוא שפיצוח אצבעות גורם לשחיקת סחוס או לדלקת מפרקים ניוונית. אבל מה באמת אומר המחקר?
מחקרים שבדקו את הקשר בין ההרגל לבין דלקת מפרקים ניוונית בידיים לא מצאו עדות משכנעת לכך שפכירת אצבעות רגילה גורמת למחלה.
במילים אחרות, אם אתם מפצחים אצבעות מדי פעם, ללא כאב או מגבלה בתנועה, אין סיבה לחשוש שההרגל עצמו גורם לשחיקת המפרקים.
עם זאת, חשוב להבחין בין פיצוח אצבעות שגרתי לבין הפעלת כוח מוגזם על המפרק. מתיחה חזקה או תנועה כפויה עלולות לגרום לפציעה, גם אם הצליל עצמו אינו מזיק.
חלק מהאנשים מדווחים על תחושת שחרור לאחר הפיצוח, אך אין פירוש הדבר שהמפרק זקוק לפיצוח מבחינה רפואית.
האם כל הקליקים בגוף נוצרים מאותו מנגנון?
לא בהכרח. קליקים בברכיים, בכתפיים או במפרקים אחרים עשויים להיגרם גם מתנועה של גידים ורצועות על פני מבנים סמוכים, ולעיתים מתהליכים אחרים במפרק. לכן, לא כל רעש במפרק הוא בהכרח תוצאה של היווצרות חלל גז.
מתי קליקים באצבעות מצריכים בדיקה?
ברוב המקרים, קנאקים באצבעות שאינם מלווים בתסמינים נוספים אינם מצריכים בירור רפואי.
לעומת זאת, אם מופיעים כאב, נפיחות, נעילה של האצבע, חולשה או מגבלה בתנועה, כדאי לפנות לרופא. תסמינים כאלה עשויים להצביע על בעיה אחרת במפרק או ברקמות שסביבו.
שאלה קטנה נוספת: איך מפסיקים לעשות קליקים באצבעות?
אם הפיצוח הפך להרגל שמפריע לכם, אפשר לנסות לזהות מתי אתם עושים אותו, למשל בזמן מתח, שעמום או ריכוז, ולהחליף אותו בפעולה אחרת.
עם זאת, אם מדובר בפכירה רגילה שאינה גורמת לכאב או למגבלה בתנועה, בדרך כלל אין סיבה רפואית להפסיק.
לסיכום: הרבה רעש, בדרך כלל בלי נזק
הקנאק המוכר אינו נוצר מעצמות שנשברות, אלא מתהליך מהיר שמתרחש בתוך הנוזל המפרקי. למרות הצליל הדרמטי, אין ראיות משכנעות לכך שפיצוח אצבעות רגיל גורם לשחיקת מפרקים.