האם נשים מנתחות טובות יותר מגברים?

כשאנחנו בוחרים מנתח או מנתחת, הגיוני שנרצה לוודא ככל הניתן שאנחנו עושים את הבחירה הטובה ביותר. נבדוק מה הניסיון שלהם, במה הם מתמחים וכמה פעמים ביצעו את הניתוח שאנחנו עומדים לעבור. אבל יש נתון אחד שכנראה לא חשבנו עליו כגורם שעשוי להיות קשור לתוצאה: האם מדובר בגבר או באישה?

מחקר אמריקאי רחב היקף בדק בדיוק את השאלה הזאת, והתוצאות בהחלט מעוררות סקרנות.

יותר מ-2 מיליון ניתוחים, ומה התברר?

המחקר התבסס על נתוני Medicare בארה״ב וכלל יותר מ-2.28 מיליון מטופלים בני 99-65 שעברו אחד מ-14 סוגי ניתוחים בין השנים 2016 ל-2019.

החוקרים בדקו תמותה, אשפוז חוזר וסיבוכים בתוך 90 יום ושנה מהניתוח, תוך התאמה למאפיינים של המטופלים, המנתחים ובתי החולים.

התוצאות הראו כי שיעור התמותה בתוך 90 יום היה 2.6% בקרב מטופלים שנותחו בידי נשים, לעומת 3% בקרב אלה שנותחו בידי גברים. דפוס דומה נמצא גם בתוצאות לאחר שנה.

מעניין לא פחות: היתרון בתמותה נמצא גם בקרב מטופלות וגם בקרב מטופלים גברים.

רגע, אז נשים באמת מנתחות טוב יותר?

לא כל כך מהר.
המחקר מצא קשר סטטיסטי בין מגדר המנתח לבין תוצאות הניתוח, אבל הוא לא הוכיח שהמגדר הוא זה שגרם להבדל. זהו מחקר תצפיתי, כלומר החוקרים בחנו נתונים של ניתוחים שכבר התרחשו ולא הקצו באופן אקראי מטופלים למנתחים ולמנתחות.

החוקרים אמנם ביצעו התאמות סטטיסטיות רבות ואף השוו מטופלים שטופלו באותו בית חולים, אך עדיין יכולים להיות גורמים אחרים שלא נמדדו ושעשויים להסביר לפחות חלק מהפער.

יש גם נתון נוסף שחשוב להביא בחשבון: מתוך יותר משני מיליון המטופלים במחקר, רק 5.7% נותחו בידי מנתחות, לעומת 94.3% שנותחו בידי מנתחים גברים.

ומה קרה כשאישה נותחה בידי אישה?

כאן המחקר נעשה מעניין אפילו יותר.

אצל מטופלות, התאמה בין מגדר המטופלת למגדר המנתחת הייתה קשורה גם לשיעורים מעט נמוכים יותר של אשפוז חוזר וסיבוכים.

בתוך 90 יום מהניתוח, שיעור האשפוז החוזר עמד על 7.3% אצל נשים שנותחו בידי נשים, לעומת 7.7% אצל נשים שנותחו בידי גברים. שיעור הסיבוכים עמד על 12.2% לעומת 12.8%, בהתאמה.

אצל מטופלים גברים, לעומת זאת, לא נמצא הבדל דומה בשיעורי האשפוז החוזר והסיבוכים בהתאם למגדר המנתח.

למה בכלל עשוי להיות הבדל?

זו כנראה השאלה המסקרנת ביותר, וגם זו שהמחקר לא יכול לענות עליה.

מחקרים קודמים העלו אפשרות להבדלים בדפוסי תקשורת, בקבלת החלטות ובאופן הטיפול בין רופאים לרופאות. ייתכן שגם בחירת המטופלים, אופן המעקב או גורמים מקצועיים ומערכתיים אחרים משחקים תפקיד.

אבל אלה הסברים אפשריים בלבד. המחקר הנוכחי לא בדק מה עומד מאחורי הפער, ולכן אי אפשר להסיק ממנו שמנתחות מיומנות יותר מבחינה טכנית או שמגדר כשלעצמו משפיע על יכולת הניתוח.

מיתוס נפוץ: אז מעכשיו כדאי לבחור מנתחת?

חשוב להבהיר – לא זו המסקנה מהמחקר.

הנתונים מתארים הבדלים ממוצעים באוכלוסייה גדולה מאוד. הם אינם יכולים לקבוע מי יהיה המנתח או המנתחת המתאימים ביותר לאדם מסוים.

בבחירת מנתח חשוב להביא בחשבון גורמים כמו המומחיות בתחום הרלוונטי, הניסיון בביצוע הניתוח הספציפי, מצבו הרפואי של המטופל ואופי הטיפול הנדרש.

כדאי גם לשים את המספרים בפרופורציה. ההבדלים שנמצאו היו קטנים במונחים מוחלטים. לדוגמה, בתמותה בתוך 90 יום מדובר בפער של כ-0.3 נקודת אחוז.

כאשר מחקר כולל יותר משני מיליון אנשים, גם הבדלים קטנים יכולים להיות מובהקים סטטיסטית, כלומר לא סביר שנוצרו במקרה בלבד. זה עדיין לא אומר בהכרח שמדובר בהבדל גדול מבחינה קלינית או שהוא רלוונטי באותה מידה לכל מטופל.

האם התוצאות נכונות לכל מי שעובר ניתוח?

גם כאן התשובה היא לא בהכרח. המחקר עסק בבני 99-65 המבוטחים ב־Medicare בארה״ב, ולכן אי אפשר להניח שהתוצאות יהיו זהות אצל מטופלים צעירים יותר או במדינות ובמערכות בריאות אחרות.
בנוסף, הדפוסים המרכזיים שתוארו במחקר נצפו בניתוחים אלקטיביים, כלומר ניתוחים מתוכננים מראש, ולא בהכרח בניתוחי חירום.

שאלה קטנה נוספת

האם מטופלת צריכה לבחור דווקא מנתחת?

המחקר אינו מאפשר המלצה כזו. הוא מצביע על קשר מעניין בין מגדר המנתח לבין תוצאות מסוימות באוכלוסייה שנבדקה, אבל אינו מוכיח שהמגדר עצמו אחראי להבדלים. בבחירת מנתח או מנתחת חשוב להתייחס למכלול השיקולים הרפואיים והמקצועיים.

לסיכום

אז האם נשים מנתחות טובות יותר מגברים? המחקר מצא שמטופלים שנותחו בידי מנתחות היו בעלי שיעורי תמותה מעט נמוכים יותר, ובקרב מטופלות נמצאו גם הבדלים מסוימים בסיבוכים ובאשפוזים חוזרים.

אבל מכאן ועד לקביעה שמגדר אחד ״מנתח טוב יותר״ הדרך ארוכה. הממצא המעניין באמת הוא שמגדר המנתח וההתאמה בינו לבין המטופל עשויים להיות קשורים לתוצאות הטיפול. עכשיו נותר לחכות למחקרים עתידיים שיבררו מדוע זה קורה.