מחלת פרקינסון היא אחת המחלות הנוירולוגיות המוכרות ביותר, אך גם אחת המחלות שסביבה קיימים לא מעט מיתוסים. רבים חושבים שהיא פוגעת רק באנשים מבוגרים מאוד, שרעד הוא תמיד הסימן הראשון, או שאבחון המחלה משנה לחלוטין את החיים.
בפועל, התמונה מורכבת הרבה יותר. ד״ר יהונתן ריינר, נוירולוג מומחה להפרעות תנועה, מסביר מה באמת נכון לגבי מחלת פרקינסון, אילו תסמינים חשוב להכיר, ומה יכול לסייע למטופלים לשמור על איכות חיים לאורך שנים.
בשורה התחתונה
- פרקינסון שכיחה יותר בגיל מבוגר, אך יכולה להופיע גם בגיל צעיר יותר.
- רעד אינו מופיע אצל כל החולים ואינו תמיד התסמין הראשון.
- גם תסמינים שאינם קשורים לתנועה עשויים להיות חלק מהמחלה.
- פעילות גופנית היא חלק משמעותי מהטיפול בפרקינסון.
- אבחון פרקינסון אינו אומר שהחיים נעצרים.
״פרקינסון היא מחלה של זקנים בלבד״
שקר
נכון שהגיל הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר למחלת פרקינסון, אך זו אינה מחלה שפוגעת רק באנשים מבוגרים.
כ-1% מהאוכלוסיה מעל גיל 60 מאובחנים עם פרקינסון, והשכיחות עולה ככל שהגיל עולה. עם זאת, במקרים נדירים יותר ניתן לראות גם אנשים צעירים שמפתחים את המחלה.
לכן, כאשר מופיעים תסמינים אופייניים, אין לפסול את האפשרות של פרקינסון רק בגלל הגיל.
במילים אחרות
רוב החולים אכן מאובחנים בגיל מבוגר, אך גם אנשים בשנות ה-40 וה-50 לחייהם, ולעיתים אף צעירים יותר, יכולים לפתח את המחלה.
״רעד הוא תמיד הסימן הראשון לפרקינסון״
כאשר חושבים על פרקינסון, רוב האנשים מדמיינים רעד בידיים. אמנם רעד הוא אחד התסמינים המוכרים ביותר של המחלה, אך הוא אינו מופיע אצל כל המטופלים.
פרקינסון יכולה להתבטא גם באיטיות בתנועה, נוקשות של השרירים והפרעות בהליכה, גם ללא רעד כלל.
במקרים מסוימים, דווקא השינויים בתנועה הם אלה שמופיעים ראשונים ומובילים לאבחון.
במילים אחרות
היעדר רעד אינו שולל את האפשרות של מחלת פרקינסון. האבחנה מבוססת על מכלול התסמינים והבדיקה הנוירולוגית.
״עצירות, אובדן חוש ריח וירידה בעוצמת הקול הם תסמינים של פרקינסון״
אמת
אחד הדברים שפחות מוכרים לציבור הוא שפרקינסון אינה רק מחלה של מערכת התנועה.
לצד התסמינים המוטוריים, קיימים גם תסמינים שאינם קשורים ישירות לתנועה, ולעיתים הם אף מופיעים שנים לפני האבחנה.
עצירות, ירידה בחוש הריח ושינויים בקול, כמו ירידה בעוצמת הדיבור, הם חלק מהתסמינים האפשריים של המחלה.
חשוב להדגיש שכל אחד מהתסמינים הללו יכול להופיע גם מסיבות אחרות, ולכן לבדו אינו מעיד על פרקינסון. עם זאת, כאשר הם מופיעים יחד עם תסמינים נוספים, הם יכולים לסייע בהערכה הרפואית.
במילים אחרות
היכרות עם התסמינים שאינם מוטוריים יכולה לסייע בזיהוי מוקדם יותר של המחלה ובהתאמת טיפול ומעקב.
״פעילות גופנית היא חלק חשוב בטיפול בפרקינסון״
אמת
פעילות גופנית היא הרבה מעבר להמלצה כללית לאורח חיים בריא. כיום היא נחשבת לאחד המרכיבים החשובים בטיפול במחלת פרקינסון.
נכון להיום אין טיפול שמסוגל לעצור לחלוטין את התקדמות המחלה. עם זאת, קיימות עדויות מחקריות רבות לכך שפעילות גופנית סדירה וקבועה יכולה להשפיע לטובה על מהלך המחלה ולשפר את הפרוגנוזה של המטופלים.
בנוסף, פעילות גופנית מסייעת בשיפור שיווי המשקל, היציבה, הכוח, התפקוד היומיומי ואיכות החיים.
פעילויות שיכולות להתאים:
- הליכה
- אימוני כוח
- תרגילי שיווי משקל
- שחייה
- פיזיותרפיה ייעודית
- פעילויות המשלבות קואורדינציה וגמישות
את סוג הפעילות מומלץ להתאים לכל מטופל בהתאם למצבו וליכולותיו.
״החיים נעצרים עם פרקינסון״
שקר
קבלת אבחנה של מחלת פרקינסון היא ללא ספק אירוע משמעותי, אך אין פירושה שהחיים נעצרים.
החיים אמנם משתנים, אך אנשים עם פרקינסון יכולים לחיות במשך עשרות שנים תוך קבלת טיפול מתאים ומעקב רפואי.
כיום קיימים טיפולים תרופתיים, טיפולים מתקדמים, שיקום, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת, המסייעים לרבים מהמטופלים להמשיך לנהל שגרת חיים פעילה ומשמעותית.
במילים אחרות
אבחון מוקדם, טיפול מותאם והתמדה בפעילות גופנית יכולים לסייע בשמירה על התפקוד ועל איכות החיים לאורך שנים.
לסיכום
פרקינסון היא מחלה מורכבת הרבה יותר מהדימוי המקובל שלה. היא אינה פוגעת רק באנשים מבוגרים מאוד, אינה מתבטאת תמיד ברעד, וכוללת גם תסמינים שאינם קשורים לתנועה.
לצד זאת, חשוב לזכור שכיום קיימים טיפולים רבים וכלים שיכולים לסייע בהתמודדות עם המחלה. אבחון מוקדם, מעקב אצל נוירולוג מומחה להפרעות תנועה, פעילות גופנית קבועה וטיפול מותאם יכולים לסייע למטופלים לשמור על התפקוד ועל איכות החיים לאורך שנים.
אם מופיעים תסמינים כמו רעד, איטיות בתנועה, נוקשות, שינויים בהליכה או תסמינים אחרים שמעוררים חשד, מומלץ לפנות להערכה רפואית ולא להסתמך על מיתוסים או על מידע לא מבוסס.