בליטה בצד כף הרגל, בוהן שנוטה לכיוון שאר האצבעות וקושי למצוא נעליים נוחות. אלה כמה מהסימנים המוכרים של הלוקס ולגוס (Hallux Valgus), עיוות שכיח בכף הרגל, המוכר גם בשמות ״בוהן קלובה״ ו״בוניון״.
למרות שכיחותו, סביב הלוקס ולגוס קיימות לא מעט תפיסות שגויות. האם נעליים זולות גורמות לבעיה? האם מי שאחד מהוריו סובל ממנה בהכרח יפתח אותה גם? והאם אפשר ליישר את הבוהן באמצעות סד, בלי לעבור ניתוח?
בשורה התחתונה
- נעליים זולות אינן גורם מוכח להלוקס ולגוס, אך נעליים צרות עלולות להחמיר את הבעיה.
- הלוקס ולגוס עשוי לתרום להתפתחות אצבעות פטיש.
- היסטוריה משפחתית מעלה את הסיכון, אך אינה מבטיחה שהעיוות יתפתח.
- הלוקס ולגוס שכיח יותר בקרב נשים.
- לא כל הלוקס ולגוס מחייב ניתוח. ההחלטה תלויה בעיקר בכאב ובפגיעה בתפקוד.
- סדים עשויים להקל על התסמינים, אך אינם מתקנים את העיוות באופן קבוע.
״הלוקס ולגוס נגרם משימוש בנעליים זולות״
שקר
הלוקס ולגוס הוא עיוות במבנה קדמת כף הרגל, שבו הבוהן הגדולה נוטה לכיוון שאר האצבעות ונוצרת בליטה בצד הפנימי של המפרק שבבסיסה.
בניגוד לאמונה הנפוצה, מחיר או איכות הנעליים אינם הגורמים העיקריים להתפתחות הלוקס ולגוס. מדובר בבעיה המושפעת ממספר גורמים, בהם נטייה גנטית ומבנה כף הרגל.
עם זאת, לסוג הנעליים בהחלט יכולה להיות השפעה. נעליים בעלות חלק קדמי צר, שלוחצות על האצבעות ודוחקות אותן זו לכיוון זו, עלולות להחמיר את הכאבים ולתרום להתקדמות העיוות.
במילים אחרות
מומלץ לבחור נעליים נוחות, בעלות חלק קדמי רחב שמאפשר לאצבעות מרחב תנועה ואינו מפעיל לחץ על הבליטה.
״הלוקס ולגוס יכול לגרום לאצבעות פטיש״
אמת
כאשר הבוהן הגדולה נוטה לכיוון שאר האצבעות, היא עשויה להפעיל לחץ על האצבע הסמוכה ולשנות את חלוקת העומסים בקדמת כף הרגל.
עם הזמן, השינויים האלה עלולים לתרום להתפתחות עיוותים נוספים, ובהם אצבעות פטיש (Hammer Toes), מצב שבו אחת האצבעות הקטנות מתכופפת בצורה לא תקינה באחד ממפרקיה.
חשוב לדעת שלא כל מי שסובל מהלוקס ולגוס יפתח אצבעות פטיש, ושעיוות זה יכול להופיע גם מסיבות אחרות.
״אם לאחד ההורים שלי יש הלוקס ולגוס, בהכרח גם לי יהיה״
שקר
להלוקס ולגוס יש מרכיב תורשתי משמעותי. אם לאמא או לאבא יש את העיוות, הסיכוי שלכם לפתח אותו עשוי להיות גבוה יותר בהשוואה לאנשים ללא היסטוריה משפחתית.
אבל נטייה גנטית אינה גזירת גורל. התפתחות הלוקס ולגוס מושפעת משילוב של גורמים, ובהם מבנה כף הרגל, גמישות המפרקים והשפעות מכניות.
גם אם קיימת נטייה משפחתית, אין פירוש הדבר שהעיוות בהכרח יתפתח. בחירה בנעליים מתאימות עשויה לסייע בהפחתת לחץ על קדמת כף הרגל, אך אינה מבטיחה למנוע את הופעת הבעיה.
״הלוקס ולגוס שכיח יותר אצל נשים״
אמת
הלוקס ולגוס שכיח משמעותית יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. מחקרים מצביעים על שכיחות גבוהה פי כמה בנשים, אם כי הפער משתנה בהתאם לגיל ולאוכלוסייה הנבדקת. גם במרפאתי הפער ניכר: על כל גבר שמגיע עם הלוקס ולגוס, אני פוגש בין שלוש לחמש נשים עם אותה בעיה.
הסיבות לכך אינן ברורות לחלוטין, אך ככל הנראה מדובר בשילוב של גורמים גנטיים, הבדלים במבנה כף הרגל והשפעות של הנעלה.
עם זאת, הלוקס ולגוס אינו בעיה נשית בלבד. גם גברים יכולים לפתח את העיוות, והוא עשוי להופיע בגילים שונים, אף ששכיחותו עולה עם הגיל.
״אפשר לחיות שנים עם הלוקס ולגוס בלי להזדקק לניתוח״
אמת
אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שכל בליטה בבסיס הבוהן מחייבת תיקון ניתוחי. בפועל, אנשים רבים חיים עם הלוקס ולגוס במשך שנים ללא כאבים משמעותיים או פגיעה בתפקוד.
כאשר מופיעים כאבים או קושי בנעילת נעליים, ניתן לנסות תחילה טיפול שמרני, הכולל התאמת הנעלה, רפידות ואביזרים להפחתת לחץ.
ניתוח הלוקס ולגוס נשקל בעיקר כאשר קיימים כאבים מתמשכים או קושי בפעילות היומיומית, והטיפול השמרני אינו מספק הקלה מספקת.
במילים אחרות
מטרת הניתוח אינה רק ליישר את הבוהן, אלא בעיקר להפחית כאב ולשפר את איכות החיים. לכן, כל עוד העיוות אינו גורם לכאב או למגבלה משמעותית, בדרך כלל אין צורך בניתוח.
״בחלק מהמקרים, שימוש בסד יכול לפתור הלוקס ולגוס״
שקר
קיימים כיום מגוון סדים, מפרידי אצבעות ואביזרים המיועדים לאנשים עם הלוקס ולגוס. חלקם עשויים להפחית לחץ, להקל על כאבים ולשפר את הנוחות. אבל חשוב להבין את ההבדל בין הקלה בתסמינים לבין תיקון העיוות עצמו.
הלוקס ולגוס אינו רק מצב שבו הבוהן נוטה הצידה, אלא שינוי במבנה ובמנח העצמות והמפרק. סד עשוי להחזיק את הבוהן במנח ישר יותר בזמן השימוש, אך אינו מסוגל לתקן את העיוות המבני באופן קבוע.
במילים אחרות
אם הסד מסייע בהפחתת הכאב, בהחלט ייתכן שיש לו מקום כחלק מהטיפול השמרני. עם זאת, אין לצפות שהוא יישר את הבוהן לצמיתות או יפתור את הבעיה.
לסיכום
הלוקס ולגוס הוא עיוות שכיח בכף הרגל, אך לא כל מי שסובל ממנו זקוק לטיפול, ובוודאי שלא לניתוח. התפתחותו מושפעת ממספר גורמים, ובהם נטייה משפחתית ומבנה כף הרגל, בעוד שנעליים צרות עלולות להחמיר את התסמינים.
גם כאשר העיוות כבר קיים, אפשר במקרים רבים לחיות איתו לאורך שנים ללא מגבלה משמעותית. התאמת נעליים ואביזרים שונים עשויה לסייע בהקלה על הכאב, אך אינה מתקנת את המבנה באופן קבוע.
כאשר מופיעים כאבים מתמשכים, שינויים במנח האצבעות או קושי בהליכה ובנעילת נעליים, מומלץ לפנות למומחה לכף רגל וקרסול לצורך אבחון ובחינת אפשרויות הטיפול.