לא רק מה אוכלים: מחקר חדש מצא קשר בין תזמון ארוחות לבריאות הלב

באמצע השבוע ארוחת הבוקר נאכלת לפני העבודה, הצהריים בשעה פחות או יותר קבועה וגם לארוחת הערב יש מסגרת. ואז מגיע סוף השבוע: קמים מאוחר יותר, ארוחת הבוקר הופכת לבראנץ׳ והערב נמשך, ואיתו גם שעת הארוחה.

נשמע מוכר? חוקרים מכנים את הפער הזה Eating jetlag, מעין ״ג׳ט לג של ארוחות״. מחקר גדול שפורסם ב-Nature.com ועקב אחר יותר מ-100 אלף אנשים מצא כי אצל גברים, חוסר סדירות בזמני הארוחות בין ימי השבוע לסוף השבוע היה קשור לסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם.

בקצרה: מה מצא המחקר?

• המחקר כלל 104,806 משתתפים ומעקב של כ-8 שנים בממוצע.
• החוקרים השוו את שעות האכילה בימי חול ובסופי שבוע.
• אצל גברים, פער גדול יותר בזמני הארוחות נקשר לסיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם.
• הקשר נותר גם לאחר התחשבות באיכות התזונה ובמשך השינה.

מה זה בעצם ״Eating jetlag״?

בדומה ל״ג׳ט לג חברתי״, שמתאר הבדלים בשעות השינה בין ימי עבודה לימי חופש, Eating jetlag מתייחס לשינוי בזמני האכילה.

החוקרים בחנו מתי המשתתפים צרכו את הקלוריות הראשונות והאחרונות שלהם ביום, והשוו בין ימי השבוע לסופי השבוע.

המחקר התבסס על נתוני מחקר צרפתי גדול בשם NutriNet-Santé. המשתתפים, שגילם הממוצע היה כ-43, מילאו מספר יומני תזונה מפורטים. אירועים של מחלות לב וכלי דם שדווחו במהלך המעקב אומתו באמצעות רשומות רפואיות.

פער גדול יותר בלו״ז הוביל לסיכון גבוה יותר

אצל גברים, ככל שחוסר הסדירות בזמני האכילה היה גדול יותר, כך נמצא סיכון גבוה יותר למחלות לב וכלי דם, ובפרט למחלת לב כלילית.

אבל לא רק דחיית הארוחות בסוף השבוע הייתה קשורה לסיכון – גם גברים שהקדימו את שעות האכילה ביחס לימי השבוע נמצאו בסיכון מוגבר.

כלומר, הממצאים מעלים אפשרות שעצם השינוי בשגרה, ולא רק אכילה מאוחרת, הוא שעשוי להיות משמעותי.
הקשר נשאר גם לאחר שהחוקרים הביאו בחשבון גורמים כמו איכות התזונה ומשך השינה. עם זאת, הוא הודגם בגברים ולא בנשים.

למה השעה שבה אוכלים בכלל משנה?

לגוף שלנו יש מערכת צירקדית, מעין שעון ביולוגי פנימי של הגוף, המסנכרן תהליכים רבים לאורך היממה. גם זמני האכילה משמשים מעין ״אות״ למערכות המטבוליות בגוף.

שינויים משמעותיים בשעות הארוחות עשויים ליצור חוסר התאמה בין זמני צריכת המזון לבין השעון הביולוגי, ובכך להשפיע על תהליכים הקשורים לחילוף החומרים ולבריאות הלב. עם זאת, זהו הסבר אפשרי בלבד, והמחקר הנוכחי לא הוכיח שזה המנגנון שעומד מאחורי הממצאים.

אז צריך לאכול בדיוק באותה שעה בכל יום?

לא צריך להפוך את סוף השבוע ללוח זמנים נוקשה. מדובר במחקר תצפיתי, ולכן הוא מצא קשר אך אינו יכול להוכיח ששינוי בזמני הארוחות הוא שגרם לעלייה בסיכון.

חשוב גם לזכור כי 79% ממשתתפי המחקר היו נשים, בעוד שהקשר המשמעותי נמצא דווקא בקרב גברים. החוקרים מציינים כי יש צורך במחקרים נוספים לפני שניתן יהיה לקבוע שסדירות בשעות האכילה היא אסטרטגיה למניעת מחלות לב.

כמה שאלות שעולות מהמחקר

האם אכילה מאוחרת בסוף השבוע היא הבעיה?

לא בהכרח. הסיכון המוגבר נמצא גם אצל גברים שהקדימו וגם אצל אלו שדחו את הארוחות, כך שהסדירות עצמה עשויה להיות רלוונטית.

מה חשוב יותר, מה אוכלים או מתי אוכלים?

המחקר אינו מציב את השניים זה מול זה. איכות התזונה חשובה לבריאות, והממצאים מעלים אפשרות שגם תזמון וסדירות הארוחות עשויים להיות גורם שכדאי לחקור.

מה לקחת מזה?

אנחנו רגילים לחשוב על תזונה בעיקר במונחים של מה וכמה אנחנו אוכלים. המחקר החדש מציע שאולי כדאי לשים לב גם לשאלה נוספת: מתי אנחנו אוכלים ועד כמה שעות הארוחות שלנו משתנות לאורך השבוע?

לפני שממהרים להסיק מסקנות

המחקר אינו מוכיח שלו״ז ארוחות לא סדיר גורם בהכרח למחלות לב. הוא כן מוסיף נדבך מעניין למחקר המתפתח על הקשר בין זמני האכילה, השעון הביולוגי ובריאות הלב.