יום שישי 20.11.26

מה שקורה ברפואה

התחסנתם נגד שפעת או שלבקת חוגרת? ייתכן שהגנתם גם על הלב שלכם

חיסונים נחשבים לאחת מפריצות הדרך החשובות ביותר בתולדות הרפואה, בזכות יכולתם למנוע מחלות זיהומיות קשות ולהפחית תמותה.

פרופ׳ אלעד אשר
מומחה ברפואה פנימית וקרדיולוגיה

מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שחיסונים שגרתיים עשויים להפחית גם את הסיכון למחלות לב וכלי דם. מחקר שפורסם ב-Nature Medicine מצא קשר בין החיסון החדש לשלבקת חוגרת לבין תחלואה לבבית נמוכה יותר. מה עומד מאחורי הקשר המפתיע, ועד כמה הממצאים מבוססים?

מאת פרופ׳ אלעד אשר, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי שערי צדק

כשאנחנו מתחסנים נגד שפעת, קורונה או שלבקת חוגרת, המטרה היא להגן על עצמנו מפני המחלה ומסיבוכיה. אלא שמחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על יתרון אפשרי נוסף של חיסונים מסוימים: הגנה על הלב וכלי הדם.

מחקר שפורסם באוגוסט 2026 בכתב העת המדעי Nature Medicine מצא כי אנשים שקיבלו את החיסון החדש לשלבקת חוגרת היו בעלי שיעורים נמוכים יותר של מחלת לב איסכמית ואי-ספיקת לב, בהשוואה למקבלי החיסון הישן. הממצאים מצטרפים למחקרים על חיסוני שפעת, קורונה ו-RSV, ומחזקים את ההבנה שמניעת זיהומים עשויה למלא תפקיד חשוב גם בשמירה על בריאות הלב.

מה הקשר בין זיהום בגוף להתקף לב?

כדי להבין כיצד חיסון נגד מחלה זיהומית עשוי להשפיע על הלב, צריך להבין תחילה את תפקיד הדלקת בהתפתחות מחלות לב וכלי דם.

עם השנים מצטברים בדפנות העורקים משקעים של כולסטרול וחומרים נוספים, היוצרים רבדים טרשתיים המכונים פלאקים. מדובר בתהליך ממושך, שאינו קשור רק להצטברות שומנים, אלא מלווה גם בפעילות של מערכת החיסון ובתגובה דלקתית מתמשכת.

כאשר מתפתח זיהום משמעותי בגוף, למשל שפעת קשה או דלקת ריאות, מערכת החיסון נכנסת לפעולה והתגובה הדלקתית מתגברת. אלא שהתגובה אינה מוגבלת בהכרח לאיבר שבו התרחש הזיהום. היא עלולה להשפיע גם על תאי הדלקת שנמצאים בתוך הפלאקים הטרשתיים בדפנות העורקים.

התוצאה עלולה להיות מסוכנת. התגובה הדלקתית עשויה לערער את יציבות הפלאק, להגביר את הסיכון להיווצרות קרישי דם ובמקרים מסוימים להוביל לחסימה של עורק ולהתקף לב.
זו אחת הסיבות לכך שזיהומים כמו שפעת ודלקת ריאות אינם בהכרח בעיה של מערכת הנשימה בלבד. בקרב אנשים מבוגרים, ובעיקר אצל מי שכבר סובלים מטרשת עורקים או מגורמי סיכון למחלות לב, ההשפעה עלולה להיות משמעותית במיוחד.

יתרה מכך, מחקרים מצביעים על כך שהסיכון המוגבר לאירועים לבביים בעקבות זיהומים משמעותיים אינו מוגבל בהכרח לימי המחלה עצמם. בחלק מהמקרים נמצא קשר בין זיהום קשה לבין סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם גם בתקופה שלאחר ההחלמה.

החיסון לשלבקת חוגרת והירידה בתחלואה הלבבית

אחד הממצאים המסקרנים ביותר בתחום מגיע ממחקר שפורסם ב-Nature Medicine, שבחן את הקשר בין חיסון נגד שלבקת חוגרת לבין מחלות לב וכלי דם.

החוקרים השוו בין שתי קבוצות של 36,460 אנשים בני 60 ומעלה. קבוצה אחת קיבלה בעיקר את החיסון הישן לשלבקת חוגרת, ואילו השנייה קיבלה בעיקר את החיסון הרקומביננטי החדש, Shingrix.

במהלך מעקב של עד שבע שנים נמצא כי בקרב מקבלי החיסון החדש היה נטל התחלואה הקרדיווסקולרית נמוך בכ-9%, על פי מדד המשלב את הסיכון לאירועים ואת הזמן עד להופעתם. הקשר היה בולט במיוחד במחלת לב איסכמית ובאי-ספיקת לב. חשוב לציין כי אין מדובר בהוכחה להפחתה של 9% בסיכון האישי לאירוע לבבי.

עם זאת, חשוב להדגיש שמדובר במחקר תצפיתי. אף שהחוקרים ניסו לצמצם את ההשפעה של הבדלים בין הקבוצות, לא ניתן לקבוע בוודאות שהחיסון עצמו הוא שגרם לירידה בתחלואה.

אחת ההשערות היא שהחיסון החדש משפיע על פעילות מערכת החיסון באופן שעשוי להגן על כלי הדם, מעבר להגנה מפני הנגיף שגורם לשלבקת חוגרת. האפשרות הזאת עדיין דורשת מחקר נוסף.

כיצד חיסון נגד שפעת עשוי להגן על הלב?

חיסונים עשויים לתרום לבריאות הלב בשתי דרכים עיקריות: מניעה של הזיהום מלכתחילה, או הפחתת חומרת המחלה במקרה של הדבקה.

חלק מהחיסונים יעילים במיוחד במניעת המחלה עצמה. חיסון Shingrix, למשל, מספק הגנה של יותר מ-90% מפני שלבקת חוגרת בקרב מבוגרים בני 50 ומעלה עם מערכת חיסון תקינה.

לעומת זאת, חיסון השפעת אינו מונע את כל מקרי ההדבקה, אך עשוי להפחית את חומרת המחלה ואת הסיכון לסיבוכיה. גם לכך יכולה להיות משמעות לבבית: ככל שהמחלה קשה פחות, כך עשויים לפחות גם התגובה הדלקתית והעומס המוטל על הלב.

הקשר בין שפעת להתקפי לב כבר הודגם במחקרים. מחקר שפורסם בכתב העת הרפואי NEJM מצא כי בשבוע הראשון שלאחר אבחון שפעת, שיעור האשפוזים בשל התקף לב היה גבוה בערך פי שישה בהשוואה לתקופות ביקורת.

גם מחקרים קליניים שבחנו חיסוני שפעת בקרב חולי לב מצאו עדויות להפחתה באירועים קרדיווסקולריים. לכן, במקרה של חיסון השפעת, קיימות ראיות משמעותיות יותר לתועלת לבבית, בהשוואה לחיסונים שחלק גדול מהמידע עליהם עדיין מגיע ממחקרים תצפיתיים.

ומה לגבי החיסונים לקורונה ולנגיף RSV?

גם זיהומים בנגיף הקורונה ובנגיף RSV עלולים להשפיע על מערכת הלב וכלי הדם, במיוחד בקרב אנשים מבוגרים וחולים במחלות לב קיימות.

נגיף הקורונה עלול להיות מלווה בסיבוכים כמו הפרעות בקצב הלב, פגיעה בשריר הלב ואירועים קרדיווסקולריים אחרים. נגיף RSV, שמוכר לציבור בעיקר בהקשר של תינוקות וילדים קטנים, עלול לגרום למחלה קשה גם בגיל המבוגר ולהוביל בין היתר להחמרה של אי-ספיקת לב.

החיסונים נגד נגיפים אלה מפחיתים את הסיכון לתחלואה קשה, ובכך עשויים לסייע גם במניעת סיבוכים לבביים הקשורים לזיהום. עם זאת, מידת ההגנה מפני אירועים קרדיווסקולריים עדיין נחקרת, והראיות אינן זהות עבור כל אחד מהחיסונים.

האם כדאי להתחסן גם כדי להגן על הלב?

חשיבותם של חיסונים עבור אנשים עם מחלות לב או גורמי סיכון קרדיווסקולריים כבר באה לידי ביטוי בהנחיות מקצועיות של איגודים קרדיולוגיים מובילים בעולם.

באוגוסט 2026 פרסם הקולג׳ האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC) מסמך הנחיות מעודכן, המדגיש את מקומם של חיסונים כחלק מהטיפול והמניעה בקרב חולי לב. המסמך מתייחס בין היתר לחיסונים נגד שפעת, קורונה, RSV, פנאומוקוק ושלבקת חוגרת.

המשמעות היא שההחלטה על התחסנות אינה נוגעת רק למניעת מחלה זיהומית. עבור אנשים עם מחלות לב קיימות, ולעיתים גם עבור מי שנמצאים בסיכון מוגבר לפתח אותן, מניעת זיהומים משמעותיים עשויה להיות חלק מהשמירה על בריאות הלב.

כמובן, אין פירוש הדבר שכל אדם צריך לקבל כל חיסון. ההמלצות משתנות בהתאם לגיל, למצב הבריאותי ולגורמי הסיכון האישיים, ויש לפעול בהתאם להנחיות החיסון המקובלות בישראל.

חיסונים נחשבים לאחת מפריצות הדרך החשובות ביותר בתולדות הרפואה, בזכות יכולתם למנוע מחלות זיהומיות קשות ולהפחית תמותה. כעת מתברר שהתרומה שלהם לבריאות עשויה להיות רחבה מכפי שחשבנו בעבר.

המחקרים החדשים אינם מוכיחים שכל חיסון מגן באופן ישיר על הלב, אך הם מחזקים את ההבנה שזיהומים, דלקת ומחלות לב קשורים זה בזה. מניעת זיהום או הפחתת חומרתו עשויות לסייע לא רק בהתמודדות עם המחלה עצמה, אלא גם בהפחתת הסיכון לסיבוכים לבביים, במיוחד בקרב אוכלוסיות בסיכון.